הגדלת מזונות

לרוב סיטואציה של גירושין מצריכה הסכם עליו חתומים שני הצדדים. ההסכם דן בהתנהלות הגירושים ובמחויבות של הצדדים הן בהווה והן בעתיד, כלפי בן הזוג ... קרא עוד

לרוב סיטואציה של גירושין מצריכה הסכם עליו חתומים שני הצדדים. ההסכם דן בהתנהלות הגירושים ובמחויבות של הצדדים הן בהווה והן בעתיד, כלפי בן הזוג וכלפי הילדים. אחד מהסעיפים הכלולים בהסכם נישואין, (בהנחה ויש ילדים), דן בגובה דמי המזונות אותו על האב לשלם לטובת איכות חייו של ילדו. גובה הסכום נקבע ע”י בית המשפט בהתאם לצרכים ההגיוניים הנראים לעין שעל הילד להזדקק להם עד שיגיע לגיל שמונה עשרה. לעיתים קורה שלאחר שכבר התקבלה ההחלטה יש צורך בשינוי, הגדלת מזונות.

כאשר מתקבל פסק דין בנוגע לגובה הסכום אין זה אומר שהמצב יישאר בהכרח סטטי ומדובר בהחלטה שלא ניתן לשנותה. אומנם שינוי ההחלטה הנו מהלך מורכב וקשה ובתי ... קרא עוד

כאשר מתקבל פסק דין בנוגע לגובה הסכום אין זה אומר שהמצב יישאר בהכרח סטטי ומדובר בהחלטה שלא ניתן לשנותה. אומנם שינוי ההחלטה הנו מהלך מורכב וקשה ובתי המשפט אינם אוהבים להצטייר ככאלו שניתן לשנות את פסק דינם, אך עדיין זהו נושא דינאמי אשר ע”י ייעוץ מעורך דין הבקיא בפרטים ניתן לשנותו. עו”ד ורד לוי הינה עורכת דין המתמצאת בעולם הרחב של דיני גירושין. ביכולתה להכווין את הלקוח, (האם או הילד), לעבר הנתונים הנכונים אשר עשויים לזכות בעת הצורך בבקשה של תביעת מזונות.

עו”ד ורד לוי יודעת להנחות את הלקוח לעבר תביעה יעילה, לומר מראש מתי אין טעם להגיש את הבקשה, ואם כן על מה לשים דגש. לדוגמה אם האם נכנסה לחובות כלכלים ... קרא עוד

עו”ד ורד לוי יודעת להנחות את הלקוח לעבר תביעה יעילה, לומר מראש מתי אין טעם להגיש את הבקשה, ואם כן על מה לשים דגש. לדוגמה אם האם נכנסה לחובות כלכלים ועקב כך רמת החיים שלה ירדה, לא יהיה זה מקרה הולם לבקשת הגדלת מזונות. אך אם הילד זקוק בצורה דחופה לשיעורים פרטיים ייתכן שיש עילה לתביעה ובמקרה זה עו”ד ורד לוי תדע להנחות על מה לשים את האצבע וממה יש להימנע.

בעת בקשת הגדלת מזונות על השופט לבחון שלושה שיקולים. הראשון עוסק בתם לב ואמינות, כלומר בדיקה שהבקשה אכן נועדה לטובת הילד, יש בה מן ההצדקה והיא ... קרא עוד

בעת בקשת הגדלת מזונות על השופט לבחון שלושה שיקולים. הראשון עוסק בתם לב ואמינות, כלומר בדיקה שהבקשה אכן נועדה לטובת הילד, יש בה מן ההצדקה והיא אינה נעשית מטעמי בצע. שיקול שני הנו בדיקה אחורה, לזמן קבלת ההחלטה. נבדק האם ההחלטה הייתה מוחלטת או שהשאירה פתח לפרשנויות. השיקול השלישי מתייחס לסוגיה האם הפסיקה הראשונית הייתה נכונה או שכן יש מקום לדון בה מחדש לטובת הנסיבות המשתנות.