על מנת להחיל את הלכת השיתוף על בני הזוג להוכיח קיומם של שני תנאים:
קראו עודעל מנת להחיל את הלכת השיתוף על בני הזוג להוכיח קיומם של שני תנאים:
אורך חיים תקין – אין צורך להציג חיים הרמוניים, די בהצגת חיים
משותפים תחת קורת גג אחת ללא קרע או פירוד משמעותי. נפסק כי מריבות פוקדות מעת לעת
בני זוג ואין בהם כשלעצמם כדי לשלול את שיתוף הצדדים. ניסיון החיים מלמד כי יחסי
בין בני זוג נתונים לעליות ומורדות.
מאמץ משותף – כל אחד מבני הזוג תורם את חלקו. נפסק כי אישה שהיא עקרת
בית יש לראות במאמציה בגידול הילדים או בעידוד הבעל כשקול למאמצי הבעל בעבודתו.
הלכת השיתוף חלה על כל זכות בעלת שווי כלכלי לרבות נכסים עסקיים. כל
הרכוש אשר נצבר במהלך הנישואין מתחלק בעת חלוקת רכוש בין בני הזוג בחלקים שווים.
הגדרת רכוש כוללת, בין היתר, נכסי מקרקעין, מיטלטלין, מניות, קופות גמל, חסכונות,
זכויות פנסיוניות, נכסים עסקיים, מוניטין עסקי וכל זכות בעלת ערך כלכלי שנצברה
במהלך הנישואין.
תחולת החזקה על רכוש עסקי
הפסיקה קבעה כי אין מקום להבחין בין נכסי משפחה (כגון דירת מגורים),
לבין נכסים עסקיים. מכאן גם אם הבעל מטפל לבדו בעסק והאישה כשכירה מחוץ לבית או
מתפקדת כעקרת בית, עדיין תחול חזקת השיתוף על הרכוש העסקי , כל עוד בני הזוג חיו
חיים משותפים וכל אחד מבני הזוג תורם את חלקו בתוך הבית או מחוצה לו.
תחולת החזקה על “נכסים חיצוניים”
הפסיקה
הרחיבה יותר ויותר את הנכסים אשר נכסים לתוך השיתוף, עד כי לעיתים כללה בהם גם
נכסים חיצוניים, היינו נכסים שבאו אל מי מהצדדים ללא פרי מאמץ משותף ולא במהלך
הנישואין, אלא מלפני הנישואים או מחוצה להם, אשר נרכשו ע”י אחד הצדדים לפני
נישואיהם, בין אם מדובר בדירת מגורים שנרכשה לפני הנישואין או נכסים עסקיים. הרחבה
זו הוחלה בנסיבות של נישואים ארוכים, בהם במשך עשרות שנים מקיימים בני הזוג משק
בית משפחתי במאמץ משותף, דבר שמטשטש את הגבולות וישנה הטמעה של רכוש ולפיכך תחול
החזקה על הנכסים החיצוניים.