משמורת והסדרי שהות (הסדרי ראייה)

נקודת המוצא כי שני ההורים נותרים האפוטרופסיים של הילדים אף לאחר הליך הגירושין וללא קשר למי מהם מקבל את המשמורת על הילדים. לפיכך ההורים חייבים לדאוג לצרכי ילדיהם לרבות, צרכים הכרחיים, חינוכם, לימודים וכיוצא באלו. במידה וההורים לא מסכימים על המשמורת העניין מונח לפתחו של ביהמ”ש או בית הדין הרבני (הערכאה הראשונה שאליה הוגשה התביעה) .

המשמורת נקבעת על פי עקרון טובת הילד ובהתאם להמלצות פקיד הסעד. פקיד הסעד מגיש לערכאה השיפוטית תסקיר בו הוא מפרט את המלצתו בדבר משמורת והסדרי שהות (הסדרי ראייה). ביהמ”ש עשוי למנות מומחה מטעם ביהמ”ש שיבחן מסוגלות הורית של ההורים, במידה והוא מוצא שיש מקום לכך או במידה וההורים לא מסכימים עם המלצות פקיד הסעד.

כעיקרון הנטייה של ביהמ”ש לתת לאם חזקה על ילדים שמתחת לגיל 6. למרות האמור לעיל, מדובר בחזקה שניתנת לסתירה, כלומר האב צריך להציג ראיות ולהוכיח כי קיימות נסיבות מיוחדות שמצדיקות העברת הילדים הקטנים לרשותו בייצוג עו”ד משפחה ולא להקנות את החזקה לאם (למשל העדר מסוגלות הורית מטעם האם).

עו"ד דיני משפחה – לתאום פגישה חייגו :

0737841738
משמורת והסדרי ראייה

הסדרי שהות (הסדרי ראייה)

הסדרי ראייה הם תקופות הזמן המוגדרות בהן ההורה שהילדים אינם בחזקתו , זכאי לראות את הילדים. הסדרי הראייה נקבעים בהסכמה בין ההורים או על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

הורים רשאים לקבוע משמורת והסדרי ראייה בעצמם, אך הם חייבים לקבל את אישורו של ביהמ”ש להסכם זה. ביהמ”ש מאשר את ההסכם לאחר שהוא משתכנע כי ההסכם תואם את טובת הקטין. יודגש כי ההחלטות בדבר משמורת ילדים והסדרי ראייה אינם סופיים וההורים יכולים לפנות לביהמ”ש לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (בהתאם לערכאה בפניה נידון העניין) בבקשה לשנות את מה שנקבע לאור שיקולים של טובת הילד.

הסדרי ראייה מקובלים

הסדרי שהות מקובלים

ימי חול – הסדרי הראייה המקובלים הם פעמיים באמצע השבוע, משעות אחר הצהריים ועד שעות הערב, בימים ובשעות קבועים. ככל שהילדים גדולים יותר, מתאפשרת לינתם מחוץ לבית ההורה המשמורן, גם בימי חול. ההורה שאינו ההורה המשמורן, מחזיר את הקטין, לאחר הביקור, ישירות למוסד החינוך. באופן זה, חווים ההורה והקטין שהייה ממושכת, המאפשרת יצירת קשר עמוק יותר. במקום בילוי קצר בקניון, יכול האב לקחת את הקטין לביתו, להכין עמו שיעורים, להשכיבו לישון, ולהחזירו למחרת למוסד בו מתחנך הילד. סידור זה מסייע להעמקת ויציבות הקשר, בין הקטין להורה שאינו ההורה המשמורן.

שבתות – נהוג לקיים את הסדרי הראייה בכל סוף שבוע שני, בדרך כלל לפני כניסת השבת, ועד מוצאי שבת, או עד יום ראשון, אז יוחזר הקטין ישירות למוסד החינוך. חגים וחופשות – נהוג לחלק את החופשות לסירוגין, באופן בו הקטינים ישהו עם האם בחג אחד, ושנה שלאחר מכן, יבלו בחג זה עם אביהם, בצורה מחזורית.

הסדרי ראייה מורחבים

הסדרי שהות מורחבים

את הסדרי הראייה המקובלים ניתן להרחיב ולקבוע תקופות לינה ארוכות יותר אצל ההורה לא משמורן, בכפוף להסכמה של ההורים או המלצת פקיד הסעד ואישור ביהמ”ש.

נסיעה לחו”ל עם הקטין

בדרך כלל, נסיעה לחו”ל טעונה הסכמה מראש ובכתב של שני ההורים. יש המוציאים, בהסכמה, צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד הקטינים, ומבטלים אותו, בכפוף למתן ערבויות על חזרתם של הקטינים ארצה.

הפרת הסדרי ראייה ע”י ההורה הלא משמורן

הסדרי הראייה בין האב לקטינים היא פריבילגיה של האב, וקשה מאוד לאלץ אב לקיים את הסדרי הראייה. האופציה העומדת בפני האם היא פנייה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, באחת הבקשות הבאות על מנת לנסות הפעיל לחץ על האב לקיים את הסדרי הראייה:

  • בקשה לנקיטת סנקציות כלכליות נגד האב – בדרך כלל החזר הוצאות כספיות שהאם נאלצה להוציא כתוצאה מאי קיום הסדרי הראייה במועדים שנקבעו, לרבות תשלום למטפלת, בייביסיטר וכיוצא באלו.
  • בקשה על פי פקודת בזיון ביהמ”ש – במסגרתה ניתן לבקש להטיל על האב קנס בכל פעם שיפר את הסדרי הראייה.
  • תביעה להגדלת מזונות – במקרים קיצוניים, בהם האב מפר את הסדרי הראייה כעניין שבשגרה, ניתן לפנות לערכאה המוסמכת בתביעה להגדלת מזונות, וזאת לאור העובדה שהנטל הכלכלי על האם גדל, מהטעם שאילו היה האב לוקח את הקטינים במועדים שנקבעו, היה דואג לצורכיהם מאמצעיו. היות והאם נאלצת לשלם עבור צורכי הקטינים בזמנים שהם אמורים להיות עם האב, יתכן ויש בכך כדי להצדיק את הגדלת דמי המזונות.
הפרת הסדרי הראייה ע"י ההורה המשמורן

הפרת הסדרי השהות ע"י ההורה המשמורן

קיימות דרכים שונות באמצעותן יכול ההורה שזכאי להסדרי ראייה לאכוף על את הסדרי הראייה בינו ובין הקטינים, להלן מספר דרכים:

  • פנייה לפקידת הסעד – כאשר הערכאה המוסמכת העניקה לפקידת הסעד סמכויות לקבוע את הסדרי הראייה ניתן לפנות אליה בבקשה לדרוש מההורה המשמורן לקיים את הסדרי הראייה.
  • פנייה למשטרה – ניתן להתלונן במשטרה, כשהתלונה מגובה בהחלטת הערכאה השיפוטית (יש להציג החלטה מקורית או החלטה שנושאת חותמת נאמן למקור של הערכאה השיפוטית).
  • בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט.
משמורת משותפת

משמורת משותפת

משמורת משותפת דורשת מן ההורים שיתוף פעולה מלא והבנה הדדית, שכן על בית המשפט לבדוק בציציות את הקשר ביניהם והאם יהיה הוא בריא בעבור הקטינים. יש לציין כי למרות שלמשמורת משותפת יתרונות רבים, הן בהיבט המשפחתי, והן בהיבט הכלכלי, כלל פסוק הוא כי עיקרון טובת הילד בלבד תהה אור לעיניו של השופט. בית המשפט לא יפסוק בנקל משמורת משותפת ולעיתים הוא ממנה פקידת סעד שתבחן האם אפשרי לקיים משמורת משותפת.

בית המשפט יתייחס לשני מבחנים עיקריים

בית המשפט יתייחס לשני מבחנים עיקריים:

  • מה טיב היחסים בין ההורים והאם קיימת ביניהם תקשורת טובה שתחזיק מעמד גם לאחר הגירושין.
  • על ההורים להתגורר בסמיכות האחד ליד השני על מנת להקל את המעבר בין שני הבתים.

יודגש כי גם כשנקבעת משמורת משותפת האב ממשיך לחוב במזונות ילדיו. יחד עם זאת במידה והילדים נמצאים תחת חזקתו של האב זמן לא מבוטל מחייהם, סביר להניח כי דמי המזונות במקרים של משמורת משותפת יהיו נמוכים מדמי מזונות בהסדרי ראייה קלאסיים.