איך מתמודדים עם ניכור הורי?

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה אשר מקבלת מקום נרחב יותר בשיח המשפטי, ניכור הורי. מהו ניכור הורי? מהן ההשלכות של ניכור הורי על הילד, כיצד ניתן לטפל בתופעה, ומהן הסנקציות שמטיל בית המשפט בנושא.

איך מתמודדים עם ניכור הורי

ניכור הורי הינה תופעה אשר מעסיקה אנשי מקצוע מזה מספר עשורים, אולם היה זה רק באמצע שנות ה-80, כאשר 'סינדרום הניכור ההורי' הוטבע כמונח, על ידי הפסיכיאטר האמריקאי ריצ'ארד גרדנר. הלה היה הראשון אשר התייחס באופן נקודתי ושיטתי לתופעות אשר נתגלו אצל ילדים, הנוגעים לסכסוכים בין הוריהם המתגרשים, או הגרושים, והנוגעים ביקר בנוגע למשמורת על הילדים.

ניכור הורי הוא סיטואציה בה ילד או ילדה מנתקים קשר עם אחד ההורים, מתרחקים, מסרבים להגיע או לדבר עם ההורה, כאשר הניכור נוצר כתוצאה מהסטה של אחד הילדים על ידי ההורה השני, באופן אקטיבי או פאסיבי, על ידי העברת המסר שהילד צריך להתנכר להורה השני.

ניכור הורי נתפס על ידי חוקרים ופסיכולוגים כהתעללות נפשית של ההורה המסיט, מכיוון שמעמיד את הילד בקונפליקט קשה, בו עליו לבחור בין ההורים ולשמש כלי ניגוח בין ההורים. הנזקים הנפשיים אשר יכולים להיגרם לילד הינם עצומים, ונראה כי התופעה הולכת וגדלה במסגרת הליכי גירושין, בשנים האחרונות בישראל.

השקפת בתי המשפט על תופעת הניכור ההורי

חשוב לציין, בישראל כיום אין עדיין חוק של תנאים לניכור הורי. הרבה בנושא זה הינו פיתוח של הפסיקה, ומתייחס בעיקר להתמודדות בקשר בין הורים וילדים ובהשלכות הקשר. בעבר היו קוראים לזה "בן מרדן", היום יותר מתייחסים לזה כ"ניכור הורי".

בתי המשפט בישראל, מתחילים להבין בשנים האחרונות את המשמעות של ניכור הורי. ניתן לראות שבבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, המקרים הרלוונטיים מנווטים לשופט מוקד, אשר תפקידו לעסוק בניכור הורי, בהליך מהיר יחסית. לשופט מוקד יש סל כלים רחב כדי להטיל סנקציות על ההורה המסיט, אפילו עד כדי לקיחת המשמורת. מדובר בפיילוט בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ייתכן ובעתיד יתרחב לבתי משפט נוספים בישראל, אולם זה בהחלט נותן לנו מושג לגבי החשיבות שבתי המשפט מקנים לתופעה, ולהיקף שלה.

בתי המשפט בישראל מסתכלים קודם כל מהפרספקטיבה של טובת הילד. ישנה אקסיומה כי ילד זקוק לשני ההורים, וכאשר אחד ההורים חסר, נגרם לנזק ילד רב, ומתוך ההיבט הזה רואה בית המשפט את הצורך להילחם בניכור ההורי כמה שיותר.

מה ההשלכות על ילד שגדל בסביבה של ניכור הורי?

ילד אשר גדל עם הורה אשר מתנכר להורה השני ומסיט את הילד להתנכר להורה השני, הרי כי לתופעה זו יכולות להיות השלכות שליליות לפרק זמן ארוך ומשמעותי בחייו של הילד, כקטין ובוגר כאחד. אמת המידה מתייחסת למצב בו הילד לא מוכן לראות את ההורה השני, במצב כזה תיבדק אפשרות של ניכור הורי, במודע או לא במודע, של ההורה המסיט.

ההשלכות והנזקים הנגרמים לילדים יכולים להיות, לצערנו, רבים:

שימוש בהתנהגות כוחנית כברירת מחדל – כאשר ילד מקבל חיזוקים מההורה להתנהגות כוחנית, הוא לומד כי נתין להשיג דברים באמצעות שימוש בכוח, כברירת מחדל.

ראייה מעוותת של המציאות – ההורה המסיט אינו מראה לילד את כל התמונה, אלא רק את "הצד שלו", מה שיכול לגרום לילד לאמץ חשיבה מעוותת וראייה לא כוללת ושלמה של המציאות.

חוסר אמפתיה לזולת – אי ראיית ההורה השני מבחינת מצבו, הקושי שלו, בשל הניכור ההורי, גורמים לחוסר אמפתיה כלליים מול הזולת, ולהתפתחות רגשית מוגבלת אצל הילד.

הנצחת הטראומה – במקום להתגבר על טראומת הגירושין ולהמשיך הלאה בבניית אורח חיים בריא ומאוזן מבחינה נפשית ורגשית, הילד "תקוע" בטראומה ומחייה אותה בכל יום, באמצעות הניכור ההורי, ומגבילה את התפתחות המחשבה העצמאי של הילד.

ביסוס קשר על צד השלילה – ההורה המסיט מבסס קשר עם הילד אשר מורכב בעיקר מדחיית ההורה השני, ייתכן וחלק מהקשר מבוסס על שקרים ומניפולציות, מה שיכול ללמד את הילד באופן עקיף, כי זהו טבעו של קשר, ולפגוע בו באופן מהותי, כאשר ירצה לבסס קשר רציני אישי בעתיד.

ריחוק מהמשפחה הרחבה – הסטת ההורה נגד ההורה השני, מביאה פעמים רבות לניתוק הקשר של הילד עם כל המשפחה של ההורה השני – סבא וסבתא, דודים ודודות, ובני משפחה נוספים. הדבר לא רק גורם לילד לאבד אנשים יקרים וקרובים לו, אלא לבסס הגדרה שגויה בנוגע למהות המשפחה הרחבה ומקומה בחייו.

חוסר אמון כללי במערכות יחסים – ילד אשר חשוף לניכור הורי, מאבד את האמון שלו במערכות יחסים מהר מאוד. האנשים שאמורים לשמש דוגמא למערכת יחסים, הוריו, נותנים לו דוגמא למערכת יחסים של ניכור, דחייה, הסטה, שקרים ומניפולציות. יש סיכוי סביר כי לילד כזה יהיה קושי בפיתוח מערכות יחסים אישיות בעתיד.

מה הסנקציות נגד ניכור הורי?

חשוב להבין, העובדה כי הורה אינו גורם באופן אקטיבי להסטה, לא פוטרת אותו מאחריות. על ההורה להפריד בין סכסוך ההורים לבין הקשר ההורי. חשיבות הקשר ההורי הינה ראשונה במעלה, עבור הילד, ויש לעודד את הקשר ההורי של הילד עם ההורה השני, מבלי להתייחס למחלוקות האישיות בין ההורים המתגרשים או הגרושים. יש לציין כי בתי המשפט בישראל מתייחסים בצורה חמורה להורה שלא שומר על קשר הורי בין הילד להורה השני.

ההורה אשר מופעל נגדו ניכור הורי יכול לנקוט בצעדים שונים כדי להתמודד עם התופעה, להלן חלק מהצעדים:

הגשת בקשה לבית משפט לחידוש הקשר עם הקטין – בית המשפט מפנה את הצדדים לתיאום הורי או לפקידת סעד וסדרי דין, אשר נותנת חוות על הקשר בין ההורה לילד, או מפנה לפסיכולוג מומחה בתופעת ניכור הורי, אשר עוסק גם בדרכי פעולה בשיקום הקשר. ישנם אלמנטים של גורמי רווחה שיכול לקחת להם זמן לטפל, לכן במקרים כאלו, אנו מעדיפים לטפל בזה כמה שיותר מהר, לפנות לגורם טיפולי פרטי כגון פסיכולוג שמומחה לניכור הורי, וכך להתחיל לטפל בזה כמה שיותר מהר, הכל לטובת הילד. חידוש הקשר הוא סעד דחוף שמגישים לבית המשפט.

הגשת תביעה להפחתה או ביטול מזונות – אם אין קשר עם הילד וזה נגרם כתוצאה מההורה המסיט, ניתן להגיש תביעה להפחתת או ביטול מזונות, על מנת שההורה המסיט לא ייצא נשכר מהנושא. יחד עם זאת, יכול להיות גם שימוש לרעה לצד השני – על בית המשפט לבדוק עד כמה ההורה המנוכר עשה מאמץ לחדש את הקשר.

גם אם הילד לא מעוניין לראות את ההורה שנגדו מתבצע הניכור, זו לא עילה מספיקה לבטל מזונות. על ההורה המנוכר להוכיח שהוא פנה לילד, כתב לו, התקשר, ובעצם עשה כל מה שיכול, על מנת לחדש את הקשר. בית המשפט בוחן האם ההורה עשה הכל לחידוש הקשר, כאשר הסוגיה העיקרית היא חידוש הקשר ולא הפחתת או ביטול מזונות.

אגב, היו מקרים בהם קבע בית המשפט כי סכום הסנקציה הכספית של הפחתת או ביטול המזונות, יופקדו בקופת חיסכון על שם הקטין (תמ"ש (קריות) 3589-02-11 פלוני נ' פלונית, כב' השופט ניצן סילמן).

הרחקת הילד מההורה המנכר – בית המשפט עשוי להחליט להוציא את הילד ממשמורת ההורה המנכר, לטובת משמורת משותפת, או העברת הילד למשמורת אצל ההורה המנוכר או אצל צד שלישי, זהו צעד בעל מחיר גבוה וטראומטי עבור הילד, ונעשה בו שימוש בצעדים קיצוניים בלבד.

סנקציה כספית – תשלום קנס או פיצויים (השופט נמרוד פלקס ב- תמ"ש 4287-07-15 פלונית נ' אלמוני) הינו אחד הסעדים היעילים בהתמודדות מול הורה מנכר, אך חשוב לציין כי סעד זה יכול גם להעצים את הסכסוך בין ההורים, ולהביא לפגיעה בטובת הילד. בפסק דין אחר, נקבע כי סנקציה זו גרמה להעצמת הסכסוך בין ההורים, ולא תרמה לעידוד הקשר בין הורה לילדיו, ולכן בוטלה בהליך ע"י שופט אחר (תמ"ש 3426/02 ס' י' נ' ס' א').

כפיית טיפול – בית המשפט יכול לשקול לכפות טיפול על מנת לפתור את הניכור ההורי, ואף להורות כי לא יחודש הקשר עם ההורה השני כל עוד לא התקיימו הליכים טיפוליים (תמ"ש 4487-01-15 פלונית נ' פלוני). היו מקרים בהם קבע בית המשפט כי הורה שלא משתף פעולה ישלם את הוצאות הטיפול של ההורה השני (תמ"ש (חיפה) 3524-09-11 א' י' א' נ' ב' א).